מא''ת מול תערוכות במוזיאון

"מתצוגות מא"ת המונים יהנו בכל זמן ומכל מקום".

כדי לעמוד על ההבדלים בין תערוכה במוזיאון לבין תצוגה במא"ת, מן הראוי לשאול: מהו מוזיאון בימינו?
מוזיאון הוא מקום שבו נאספו מוצגים חומריים בעלי ערך היסטורי, תרבותי, מדעי או חברתי, שנחקרים ומוצגים לקהל בתערוכות למטרות: חינוכיות, כלכליות או פוליטיות.

מספרים שפורסמו ע"י  ICOM - The International Council of Museums בפריז, מראים שב-2013 היו בעולם כ-55,000 מוזיאונים (ציבוריים ופרטיים), פזורים ב-202 מדינות.
מהם כ-129 בישראל (רובם פרטיים).
מספרים אלה לא כוללים את 3,500 המוזיאונים החדשים שנפתחו בין השנים 2010-2013 בסין, לא כוללים מוזיאונים בהודו ודרום אמריקה שנפתחו ולא דווחו, לא כוללים מוזיאונים שנבנו בעשור האחרון ברחבי העולם ולא כוללים מוזיאונים רבים שהורחבו ושודרגו ב-20 השנים האחרונות (בינהם מוזיאון ישראל בירושלים ו-ROM = Royal Ontario Museum בטורונטו).
חשוב לציין שאוספים בעלי ערך במצרים ובסין הקדומות נאספו אך לא הוצגו לקהל. מטרתם הייתה לספק צרכים אישיים של אל, פרעה, מלך, קיסר או מושל.
חשיבותם וערכם ההיסטורי, החינוכי, הכלכלי והחברתי של מוזיאונים אלה לא נתון בספק. זו הסיבה שכיום ממשלת סין היחידה בעולם שמסבסדת את כל הוצאות תחזוקתם בשטחה. אוצרות החומר והידע שנצברו במוזיאונים בעבר בהווה, נוצרו מתוך צורך מושרש בחברה. הידע שנצבר יהווה אבן יסוד הכרחית לאיסוף אוצרות הידע של מא"ת.
המוזיאון הראשון שהציע תערוכות לקהל, לדעת חלק מההיסטוריונים, הוקם ב- 530 לפנה"ס ע"י המלך Nabonidus (האחרון בשושלת האימפריה הניאו-בבילונית), שביקש מבתו, הנסיכה ,Ennigaldi להציג אובייקטים מקודשים לקהל המאמינים. המוזיאון הוקם ב-Ur (היום בעיראק), נקרא Ennigaldi-Nanna’s Museum.

השאלה: במה שונות תצוגות מא"ת בהשוואה לתערוכות במוזיאון?

  • בהשוואה לתערוכה במוזיאון בה מוצגים אובייקטים חומריים (ציור, פיסול וכו'),
    במא"ת, התצוגות, התכנים והאימג'ים - וירטואליים.
  • בשעה שבמוזיאון התערוכות מבוססות לרוב רק על האוסף שבבעלות המוזיאון,
    במא"ת, הגולשים יראו אימג'ים הקשורים לנושא התצוגה ממוזיאונים ברחבי העולם.
  • את נושאי התערוכות במוזיאונים קובעים אוצרים או בעלי הון עם אג'נדות כלכליות, פוליטיות או מסחריות.
    במא"ת, את נושאי התצוגות יבחרו הגולשים והמבקרים האינדיבידואליים באופן דמוקרטי.
  • הפרסום על “25 Most Visited Museums In The World” של Peter Habarta מה-24.6.15, מראה כי מספר המבקרים באותם המוזיאונים יורד בהדרגה.
    ב-2012 ביקרו ב-"לובר" 9.8 מיליון איש. ב-2015 ביקרו רק 9.3 מיליון איש.
    במא"ת, הנגשת התצוגות הרב לשוניות לבעלי סמארטפונים, פותחת דרך למיליונים שמספרם יעלה בהתמדה.
  • ב-"לובר" ב-2015, רק 60% מהמבקרים ראו את ה-"מונה ליזה" של לאונרדו דה וינצ'י. (1)
    במא"ת, בעזרת הטכנולוגיות המתקדמות, הגולשים יוכלו לראותה בגדלים, בווריאציות ובאינטרפטציות רבות מבלי לבקר בפריז, לשלם ולצפות בה רק דקה או שתיים.
  • כדי לראות את הציורים והפסלים של פיקאסו מתקופות שונות, צריך לבקר במאות אוספים של מוזיאונים ואספנים.
    במא"ת, אם הגולשים יבחרו כנושא לתצוגה את פיקאסו, חוקרי מא"ת יכינו תצוגה שתבחן את כל האספקטים בחייו ובאומנותו. 
  • את ה-"גרניקה" של פיקאסו היום ניתן לראות רק במדריד.
    במא"ת, יוכלו מיליוני גולשים לראות את ה-"גרניקה", לא רק עם הסיפור המלא, אלא גם את מאות רישומי ההכנה ליצירה, מבלי להגיע למדריד.
  • את פסליו של מיכאלנג'לו: "דוד" (2) ו-"משה" (3), ניתן לראות בפירנצה ו-ברומא. את הפרוטומה של "נפרטיטי" (4) בברלין.
    במא"ת, אם נושא התצוגה: יצירות מופת היסטוריות, ניתן יהיה לראות את שלושתן במקום אחד עם יצירות רבות אחרות.
  • ה-"לובר" בפריז, שמספר מבקריו הגבוה בעולם, אינו יכול לכסות את הוצאות תחזוקתו רק ממכירת כרטיסים שמכסים כ- 20% מהוצאותיו. הישרדותו תלויה בסובסידיות, תרומות, מכירת זכויות יוצרים, הסרטה והשכרת חללים.
    במא"ת, מיליוני הגולשים הפוטנציאליים שיתרמו $1 עבור קוד כניסה לכל תעלומה, יכסו לא רק את הוצאות התחזוקה של מא"ת, אלא גם את הוצאות בנייתו. לאחר הבנייה, ההכנסות יעלו לאין ערוך. 
  • ב-"לובר", כמו במוזיאונים רבים, חללי האחסון לאוספים גדולים מחללי התערוכות וכוללים מעבדות לריסטורציה (עץ, ברזל, חימר, בדים ועוד), חוקרים רבים בשכר שנתי, תחזוקה והוצאות רכישות חדשות, ביטוחים ואדמיניסטרציה מנופחת.
    במא"ת, שיהיה קומפקטי וחסכוני עם שלוש שלוחות, אין צורך בחללי אחסון, תחזוקה וביטוחים. 
  • בשעה שהמבקרים בתערוכות במוזיאונים רואים את המוצגים רק בשעות הפתיחה ולזמן מוגבל.
    במא"ת, הגולשים חופשיים לצפות בתצוגות בכל זמן, מכל מקום ולמשך זמן בלתי מוגבל, לנוחיותם.
  • מוזיאונים ציבוריים רבים בעולם הנאור, כדי למשוך יותר מבקרים ולהעלות הכנסות גם למימון רכישות חדשות, החלו בתהליך דיג'יטליזציה של אוספיהם.
    למא"ת, זה מקור לידע רב ערך שיאסף וינוצל למאגרי הידע הדרושים לתצוגותיו.

מה היתרון להקמת מא"ת בישראל?