מעגל וציר מהפרספקטיבה של כתב תנועה אשכול-וכמן

דר' נירה על-דור

כתב תנועה אשכול-וכמן נוצר בארץ על-ידי פרופ' נועה אשכול ופרופ' אברהם וכמן ופורסם לראשונה ב-1958. זו אחת מארבע שיטות עיקריות לתיווי תנועה (פונקציה מקבילה לתווי המוזיקה) הנמצאות בשימוש בעולם הכוללות את 'בנש' [1](Benesh movement notation), 'לאבן' ([2](Labanotation והכתב הסיני [3] (CMDN). מדובר בשיטה אנליטית המגדירה את היחידות הבסיסיות ההכרחיות לתיאור תנועת גוף האדם (בעיקר) במרחב ובזמן. היא כוללת מערכת מצומצמת של סימנים גראפיים המאפשרת לתאר ולהבין תנועה הנראית לעין הצופה בלבד ולהגדירה ברמות מורכבות משתנות. השימוש בשיטה זו הינו לניתוח תנועה ומחול, תיעוד, חיבור ריקודים והרכבים תנועתיים ובסיס לדיונים מעמיקים בתופעות תנועתיות וסגנונות מחול שונים. ברשימת הפרסומים ניתן למצוא, פרט לריקודיה של נועה אשכול, קומפוזיציות של גרפיקה קינטית, מחקרים על התנהגות בעלי חיים ועל ליקויי התנהגות בבני אדם, ניתוח שפת סימנים, תיעוד ריקודי עדות, שחייה, טאי צ'י, יוגה, חינוך גופני, סוגות מחול, הוראת כתב תנועה וניתוחים השוואתים בין כתב תנועה אשכול-וכמן לכתב תנועה לאבאן.

 

בתשתית כתב התנועה אשכול-וכמן התייחסות לגוף האדם הנע כאל שרשרת של איברים (פרקים) המחוברים בינהם במפרקים. מכאן נובעת התנועה המעגלית של איברי הגוף סביב המפרק. התנועה מתרחשת בתוך מרחב כדורי (מעין גלובוס פרטי), כאשר במרכז הכדור נמצא המפרק (הציר) של האיבר הנע וממנו נמתח רדיוס המעגל שהינו למעשה האיבר הנע. בשל התכונות האנטומית של מפרקי הגוף כל איבר יכול לבצע, לעיתים רחוקות, מעגל שלם ולרוב רק חלק ממעגל.


דגם סכמטי של גוף האדם כשרשרת פרקים ומפרקים

בביצוע תנועה "ישרה" אנו מתכוונים למעשה למסלולי התנועה הדו-ממדים והתלת ממדיים של האיברים הנוצרים במרחב. אמנם, תנועה של איבר בודד ביחס לאיבר הסמוך אליו הינה מעגלית, אך מספר תנועות המתרחשות בסנכרון של קבוצות איברים סמוכות, מאפשרות להתוות גם מסלול של קו ישר במרחב (ניתן לראות זאת בריקוד four seasons שחיברה נועה אשכול.

אם תנועת האיברים הינה מעגלית, ניתן להתבונן על המיקום של מפרקי הגוף (צירי המעגלים) ועל היחסים בינהם במרחב, המאפשרים לתנועת האיברים ליצור מעגלים המקבילים אלו לאלו. לדוגמא, שני מפרקי הירך מקבילים זה לזה במישור אופקי, בעוד מפרק ירך ימין וכתף ימין מקבילים זה לזה במישור אנכי. למיקום צירי המעגלים בגופנו יש השלכה על הבנת תנועת האיברים וכיוונם במרחב – הקבלת צירי המעגלים יוצרת הקבלה בתנועת האיברים המחוברים אליהם כאשר הם מצביעים לאותו הכיוון במרחב, כלומר גופנו בעת תנועתו יוצר מסלולי תנועה מקבילים בהתאם לאיברים המשתתפים בתנועה וביחס לציריהם.

קיים קשר בין הגדרת המרחב לבין ההתייחסות לתנועת הגוף. המרחב מיוצג בכתב תנועה אשכול-וכמן ככדור - גלובוס. האדם (או הגוף) הנע ממוקם במרכז הכדור ומשם ניתן להגדיר את כיווני איבריו בתנוחות הגוף השונות או את כיווני ההתקדמות שלו אם הוא מעביר משקל ומסיט את מרכז הכובד למקום חדש במרחב. המרחב הכדורי מחולק לגזרות (החלוקה המקובלת בכתב התנועה היא לשמונה גזרות בנות 45°) בארבעה מישורים (מעגלים) אנכיים אותם חוצה מישור אופקי (תרשים המערכת המתווה). חלוקה זו מאפשרת להגדיר 26 כיוונים (פוזיציות) שונים ממרכז הכדור לכיוון היקפו.

 

באותו אופן, כל מפרק בגוף משמש מרכז של "כדור פרטי" ממנו האיבר המחובר אליו מגדיר את כיוונו. למכלול איברי הגוף הנעים מחוברים כדורים (גלובוסים) פרטיים בתוכם ניתן להגדיר את כיווניהם בייחס למרחב האבסולוטי (הכללי) ובייחס למרחב הגופני (הפרטי) – יחס של איבר אל האיבר הסמוך אליו.

הייחס בין ציר התנועה לציר האיבר מאפשר למיין את התנועות המעגליות של האיברים לשלושה סוגים: תנועה רוטציונית בה ציר התנועה סובב סביב ציר האיבר ולמעשה מתלכד עימו; תנועה מישורית בה ציר התנועה נמצא בייחס של 90° לציר האיבר ויוצר מסלול שטוח – דו-ממדי במרחב; ותנועה קונית בה ציר התנועה גדול מ-0° וקטן מ-90° ביחס לציר האיבר וכך מייצרת תנועת שרשרת איברים מסלולים תלת ממדיים במרחב בעוד קצות השרשרת (לרוב הראש, כף היד או כף הרגל) מייצרים מעגלים בגדלים שונים (ראו דוגמאות של ריקודים שחוברו על-ידי נועה אשכול וממחישים את האמור לעיל בקישורים המופיעים בהמשך).

כתב התנועה אשכול-וכמן חושף קשר הדדי בין הגדרות המרחב הכדורי והתנועה המעגלית של הגוף, הנובע מההשתמעויות הגיאומטריות והביו-מכניות של המעגל וצירו. תנועת איבר בודד בייחס לאיבר הסמוך אליו הינה מעגלית כאשר הציר, מרכז המעגל הדמיוני, נמצא במפרק. המרחב האבסולוטי מוגדר ככדור והאדם הנע ממוקם במרכז הכדור. ההרכבים האין סופיים בין מסלולי התנועה של האיברים הבודדים לבין מסלולי התנועה המתרחשים במרחב האבסולוטי מגוונים ברמות המורכבות שלהם, כיד הדמיון של הכוריאוגרף ובהתאם למקצועיותו של הרקדן.

[1] כתב תנועה בנש (שפורסם ב- 1955 באנגליה) הוא כתב ציורי-ויזואלי, מבוסס על הפוזיציות של הבלט הקלאסי. דף הכתיבה של שיטה זו נותן ביטוי לחמישה אברים בלבד: כפות רגליים, ברכיים, מותניים, כתפיים וקדקוד הראש. עובדה זו מרמזת על היותו כללי ויעיל ולכן הוא משמש גם לתיעוד חזרות של להקות מחול.

[2] כתב לאבאן (שפורסם לראשונה ב- 1928 בגרמניה) הוא הנפוץ ביותר בעולם המערבי. גם הוא כתב ציורי-ויזואלי ושם דגש על תהליך תנועתי כללי יותר מאשר על ירידה לפרטים כגון: פוזיציות מוגדרות של אברי גוף ופירוט כל אברי הגוף.

[3] לכתב הסיני דמיון עם כתב תנועה אשכול-וכמן. הוא מפורט יותר מבנש ולאבן ונותן ביטוי לערכי הגוף, הזמן והמרחב באמצעות אותיות וציון הפעמות המוסיקליות.

 

רשימת מקורות

וו צ'י, .מ, גאו צ'ון, ל. (1991). CMDN – תווי ריקוד. תל-אביב: המרכז לחקר כתב תנועה, הפקולטה לאומנות, אוניברסיטת תל-אביב.

Benesh, R. & Benesh, J. (1956). An Introduction to Benesh Dance Notation. London: Adam & Charles Black.

Eshkol, N. (1975). Right Angled Curves. Holon: The Movement Notation Society, the Research Center for Movement Notation, Faculty of Fine Arts, Tel Aviv University.

Eshkol, N. (1990). Angles & Angles. Holon: The Movement Notation Society, the Research Center for Movement Notation, Faculty of Fine Arts, Tel Aviv University.

Eshkol, N. & Harries, J. (1998). Eshkol-Wachman movement notation: A survey. Israel: The Movement Notation Society.

 

Eshkol, N. & Wachman, A. (1958). Movement Notation. Weidenfeld and Nicolson.

 

Hogan, N. & Flash, T. (1987).  Moving gracefully: Quantitative theories of motor coordination. Trends in Neuroscience, 10(4): 170-174.

www.ewmncenter.com

Laban, R. (1956) (2nd ed. 1975). Laban`s Principles of Dance and Movement Notation. Boston: Plays.

Dances:


 

 

גרפיקה קינטית על בסיס כתב התנועה

דר' נירה על-דור, מורה, רקדנית וחוקרת עם התמחות בכתב תנועה אשכול-וכמן. מלמדת בביה"ס לאמנויות בתל-אביב ובמכללת סמינר הקיבוצים. פרסמה מאמרים העוסקים בלמידה, הוראה וקואורדינציה. הציגה את העבודה בכתב תנועה עם תלמידים ובוגרים בכנסים בארץ ובחו"ל .