אסתר אמרד דגן

אסתר אמרד דגן, יזמית מא"ת נולדה ב-1931 בירושלים העתיקה. 

1947- פלמ"ח – יפתח.  1948- שירות בצה"ל.  1949- בין מקימי קיבוץ "נתיב הל"ה.

השכלה פורמאלית

1950 – סמינר מקוצר למורים לבתי-ספר יסודיים של משרד החינוך בירושלים.
1959-1962 בוגרת "Schola Cantorum" בפאריז (“l'écoleSupérieur de Musique, de Danse et d'Art dramatique”).
1973-1978 תואר ראשון ושני: ב"תיאטרון", "דרמה" ו"קולנוע" מאוניברסיטת תל-אביב.

הערות:  * ב-1978 עברה למונטריאול, ואת עבודתה לתואר שלישי באוני' "מֵגִיל" ב-1979 הפסיקה עקב חילוקי דעות.

ניסיון תעסוקתי בישראל, בקנדה ובאפריקה

1950-1959 מורה במעברות: חירייה, פרדס-חנה, אשקלון ובבאר-שבע, בה הקימה להקה מחול שהופיעה בדרום הארץ.
1960 הקימה להקה מסטודנטים בפריז, עם כוריאוגרפיות על נושאים תנ"כיים שהופיעו במרכזי תרבות בפריז ובשגרירות.
1961 תיעדה לראשונה כ-150 ריקודים בחוף השנהב ובוולטה העילית (כיום בורקינה-פאסו).
1962-1978 נתנה קורסים ממושכים ב”אוני' ת"א”, "סמינר הקיבוצים", "בית-צבי" ו"האקדמיה למחול בירושליים", וגם מאות הרצאות בקיבוצים ומרכזי תרבות שבינהם ב"בית-הסופר", ב"בית ציוני אמריקה", ב"מוזיאון ישראל" ועוד.
1964 תיעדה ריקודים באתיופיה, אוגנדה, קניה וטנזניה.
1965 בכוריאוגרפיה שלה: "האורגיה" למחזה "קליגולה" של אלבר קאמי, שביים Etienne Debel, הופיעו ב"הבימה".
1966 הסריטה 13 להקות ריקוד אפריקניות בדקר, שנערכו לוידאו ונרכשו ע"י ביה"ס לריקוד (מצוי בספריית אריאלה).
1966 לבקשת הנשיא  Léon M'ba מ- Gabon אירגנה כ-300 רקדנים מ-9 קבוצות אתניות להופעה ב- Librevilleהבירה.
1971 בכוריאוגרפיה רבת משתתפים שהכינה ל"נשף המסכות" לחגיגות פורים הופיעו בגבעת ברנר.
1973 לבקשת הנשיא Eyadéma מ- Togo, עמדה בראש צוות של 10 אנשי מקצוע וחוקרים שעשו סקר לאומי ובו תיעדו 252 ריקודים ב-122 כפרים של 28 קבוצות אתניות. (כרונולוגיה ב: The spirit’s dance in Africa, 1997, עמ' 176-195).
1981-1992 ניהלה גלריה לאומנויות אפריקה במונטריאול שבה אצרה 6 תערוכות בשנה. אחת לשנה אצרה תערוכה של כ-200 מוצגים (לא למכירה). שתיים מהן: ב-1985 "שרפרפים" וב-1989 "פסלי אם וילד" בגלרית "ברומפמן" במונטריאול.
יועצת ומעריכה אוספים אפריקניים רבים של: "מוזיאון האומנות" במונטריאול, של ה"וותיקן" ברומא, של "אוסף מובוטו" בקינשאסה, של ה"Hermitage Museum'" בסנט-פטרסבורג, של "אוסף קרדינל Léger" במונטריאול, ועוד.
 

הרצאות בהתנדבות לייצוג בישראל וקנדה

רבות ביחידות צה"ל ובקנדה לארגוני: "הדסה", "ויצ"ו, "נעמ"ת" ועוד, שבהן גויסו תרומות לישראל.

הרצאות מקנדה במוזיאונים ומוסדות: ב"אקדמיה למדעים" במוסקבה, ב"מוזיאון לאנתרופולוגיה" באוסקה, ועוד.
לבקשת  Axelrod, שר החוץ של קנדה (בזמנו), נשלחה לשלושה ירידי ספרים לייצג את קנדה: 1 לטוקיו -ו2 לזימבבואה.
לבקשת Serge Joyal יד ימינו של Pierre Elliott Trudeau (ראש ממשלת קנדה בזמנו), נתבקשה ונתנה הרצאות על תרבויות אפריקה בשגרירויות קנדה באפריקה (רשימה תישלח למעוניינים).
 

פרסומים בישראל ובקנדה

1962-1978 מעל לכ-100 מאמרים שלה פורסמו בעיתונים ובכתבי עת בישראל, בינהם: "תיאטרון", "מחול עכשיו", "הארץ", "מעריב", "ידיעות אחרונות", "לאישה" ו-"במחנה", וכ-20 סיפורי ילדים ב"דבר לילדים" ו"משמר לילדים".
1984-1998 15 מספריה על אומנויות אפריקה פורסמו בקנדה ומצויים בספריות רבות (ראה "Amazon").
ראיונות על עבודתה באפריקה, על תערוכות שאצרה ו-review על רוב ספריה, ראו אור בישראל, בקנדה, בצרפת ובארה"ב. הראשון: ע"י מיכאל בר-זוהר ב"למרחב" 1962, והאחרון: של Bob Whit Ph.D. ב-1999 בAfrican Arts- ב-UCLA.
ב-2001 סיפורה : "Terra-Gay", קיבל פרס ראשון (מתוך 282) בתחרות של "אגודת הסופרים בקנדה".
ב-2002 קובץ סיפורים "Mask" ב-2003 קובץ סיפורים "Jerusalem" וב-2004 מחזה "In search of Characters" פורסמו בקנדה.
מאמר על ריקודי הפריון אצל ה"תאיתה" פורסם בכתב העת "מחול עכשיו" בגליון 25, פברואר 2014.
שיר שכתבה: "הזיכרון" פורסם בכתב העת "מאזניים" בשנת 2014, ושיר "שלוש האימהות" פורסם באתר למשוררים.
 

תרומות בקנדה לזכר הבת, הלית
- היות ונסיונה לתרום למוזיאון ישראל כשל, ב-2009 תרמה מעל 400 פסלים אפריקניים, ארכיון עשיר וספריית האפריקאנה ל- ROM (The Royal Ontario Museum) בטורונטו. ב-2016 המוזיאון הוציא קטלוג “Africa In the market” של אוסף אמרד.
- תרמה צילומים של בן-גוריון בפריז, לבית הכנסת הרפורמי בקנדה, וצילומים מביקורה באושוויץ 1955 למוזיאון השואה במונטריאול.
- תרמה 9 פסלים לביה"ח "Douglas" ו-3 פסלי גן לביה"ח הגריאטרי היהודי במונטריאול.
- ב- 2012 תרמה כ-300 קקטוסים ואורכידאות למשתלה החינוכית ב- Westmount , מונטריאול.
* ב- 2013 חזרה לישראל (אחרי 35 שנה בקנדה), ומאז עובדת על תוכניות מא"ת, ומימושן.


ראיון עם אסתר אמרד דגן משנת 2012 שכתבה אסתר ברינר (Esther Brinner).